אמא אובדת או אמא עובדת?!

19
יולי
2017
ע"י Tovi

 

עובדת ואובדת בבית ומחוץ.

מנהלת עסק או שכירה במשרה חלקית או מלאה.

יצאתי , שאלתי וחקרתי אמהות עובדות שמרגישות לגמרי אובדות.

מה הן התחושות הפנימיות שלהן ומה הן מרגישות?

ואילו התשובות:

 

בגלל שאני עובדת –

 אני נקרעת בין העולמות הבית, הילדים, בכל מקום אני לא מספיק טובה…

 הילדים שלי איבדו את הגבולות, טוב… ככה זה שאמא לא נמצאת מספיק איתם…

 לכי תדעי כמה נזקים גרמתי לילדים, אני הולכת לפרנס את הפסכולוג .

 אילו היה לי זמן לשבת עם הילדים בנחת…הם היו יותר מחונכים..

 אילו הייתי יותר פנויה, פחות עמוסה, פחות עייפה… הם היו הרבה יותר טובים.

 אילו יכולתי להיות בבית עם הילדים, הכל היה נראה אחרת,

 

אבל מה לעשות אין ברירה – צריך פרנסה.

 הלוואי והיה לי את האומץ והיכולת לעזוב את העבודה ורק להיות עם הילדים..

 

זה נשמע חלומי להיות בבית, לגדל ילדים בנחת, אז הלכתי לשוחח עם אימהות עקרות בית,

ואז הופתעתי מאוד, גילית עקרות בית נואשות, לא מידי מאושרות.

כך הן ספרו:

אני לא עובדת כי –

 זה נורא בעיני לזרוק ילד למטפלת,

 זה לא רווחי בכלל לצאת לעבוד, כל המשכורת הולכת ישר למעון…

 מי ישמור לי על הילדים?

 ובכלל , לילדים הכי טוב אמא בבית.., ארוחה חמה. בית נקי..

נשמע מעולה, איזה יופי, אבל הפנים סיפרו לי אחרת והמנגינה לא הייתה כ"כ צוהלת.

 

אז את מרוצה?! אני שואלת.

לא… היא מגמגמת,

כי בגלל שאני בבית –

 הילדים מנצלים אותי כל הזמן, הם לא עושים כ-ל-ו-ם בבית!

 אני כמו משרתת שלהם: תקחי , תביאי, תסיעי… או אמא תכיני לי, תבשלי לי…

 הם לא מעריכים את העבודה שלי, כפויי טובה.

 הם לא נותנים לי לצאת מהבית, הם רגילים שאני בבית כל היום. חנוק לי!

 אני מרגישה מבוזבזת, יכולתי לעשות משהו מהחיים שלי,

 אני קבורה מתחת לכביסות ועם המגב ביד…

 

כאן כבר התבלבלתי באמת.

מה באמת טוב יותר?!

מה טוב יותר לאמא, מה נכון יותר לילדים?

 

הבנתי שלא משנה מה, בין אם את אמא עובדת כעצמאית או כשכירה ובין אם את עקרת בית,

מרבית האמהות מרגישות שהן לא מספיק טובות, לא מספיק נותנות.

מרבית האמהות חשות נקיפות מצפון ורגשות אשמה שמלוות אותן יום יום.

 

מה חטאנו? מה פשענו? ועוד כולנו?

למדו אותנו היום מהי אמא טובה, ישנה רשימת תנאים שהולכת ומתארכת מיום ליום,

אמא טובה זאת אמא ש…

מכילה, מבינה, שמחה, עוזרת, רואה בעין טובה ועוד ועוד…

התנאים האילו לאמהות טובה לימדה אותנו שכולנו אמהות "רעות",

שכן מי יכולה לעמוד ברשימה האינסופית הזו.

אז זה לא משנה מה את עושה עובדת, עקרת בית, תמיד את לא בסדר.

אם את בבית, את חונקת ואם את עובדת את מידי משחררת.

אם את בבית את לא מספיק עוזרת (אפשר עוד עזרה?!), ואם את עובדת אז בכלל לא אכפת לך מהילדים…

אם את בבית את עוטפת מידי, ואם את עובדת את מפצה כל היום..

 

מי היא הדמות של "האמא הטובה"?

 עוזרת לילדים בכל התחומים וזמינה תמיד או מאפשרת להם להתמודד בכוחות עצמם.

 מסבירה תמיד את המתרחש או מאפשרת להם ללמוד לבד מהחיים.

 עירנית למה שקורה כל הזמן עם הילדים או מפנה מקום כדי שייקחו אחריות על החיים שלהם.

 מציבה גבולות ברורים או נותנת מרחב וגמישות לילדים

 יושבת , מתעסקת מפתחת את הילדים או מאפשרת להם ללמוד ולהתעסק עם עצמם לבד

 עושה בשביל הילדים ההכל או מחנכת לעצמאות.

 סבלנית והולכת בקצב של הילדים או דורשת שיעמדו בקצב שלך, בדרישות ובזמנים.

 

מה נכון? מה צודק?

מי יודע מהי התשובה?!

 

אבל מה שבטוח, שלא משנה מה תעשי כנראה שאת לא תצליחי להיות ה"אמא הטובה".

פעם, כשהייתי אמא צעירה, שאלתי את סבתי היקרה שתחי' :

איזה סוג של אמא היית? מהרעות או מהטובות.

סבתא הסתכלה לי בעיניים עמוק, ולא הבינה מה אני שואלת.

איזו אמא? מה ז"א איזו אמא? מה זאת אמא טובה? מה זאת אמא רעה?

אמא – זו אמא. (נקודה)

לא ידעתי אז ולא הבנתי כמה סבתא צדקה (כמו תמיד)

כי אין באמת אמא טובה, ואין באמת אמא רעה.

התרבות המערבית המציאה את המושג הזה,

התרבות שהמציאה את התנאים, מספרת לנו שלא כל אחת ראויה לכתר הזה.

אבל סבתא ידעה שאם בורא עולם הסמיך אותה, מינה אותה להיות אמא!

הוא סומך עליה שהיא אמא,

אז מי אני שלא אסמוך על עצמי.

ובורא עולם סומך עלי,והוא יודע בדיוק מי אני ואיזו אמא אהיה,

ומכל העולם הוא בחר בי להיות האמא של הילד שלי,

אז מי אני שאחשוב שהבחירה לא הייתה מוצלחת.

אז על מה אני מרגשיה אשמה?

 

רגשות האשמה הן רגשות שקריות, הן מגיעות מהנצרות,

הן רגשות שמאופיינות במבט אחורה,

פעם, אמא אמרה לי : לפחות אני מרגישה אשמה…

ומה אז??? את רגועה? שאלתי.

ואיזה מסר בלתי מילולי הילד מקבל?

יש לי אמא רעה / כישלון / לא יודעת לחנך.

 

התרבות המערבית יוצאת מתוך נקודת הנחה שהורים מזיקים לילדים שלהם,

לא משנה מה אנחנו נעשה, זה יהיה רע לילד.

הגיע הזמן שנשנה את הקולות האלו,

אצלינו בפנים,

כי מתוך המקום הזה אנו אולי מצליחות איכשהו לשרוד,

אבל קשה להוביל, להנהיג כשאת מרגישה חסרת ביטחון ולא טובה.

לשנות את הקול לקול שאומר:

את אמא!

נבחרת להיות אמא, והתנאי היחיד זה רחם וליד.

אפשר להזדקף, להרים קומה, לחייך.

וכשאת מביטה על עצמך במראה ורואה אמא.

בטוחה, רגועה ושלווה.

את יודעת שבורא עולם נתן לך ילד, כי הוא בחר בך מכולם להיות האמא (שלו).

אז אז התאמה מושלמת ואת כפי שאת – אמא!

ומה שאני בוחרת לעשות זה הדבר הכי נכון והכי טוב עבורי ועבור ילדי.

כי אני האמא ואתה הילד.

וכשאנחנו נחיה עם זה בשלום, זה יהיה המסר שיעבור אל הילד.

 

 

 

את רוצה להבין את זה יותר?!

רוצה לחיות את זה? להיפטר אחת ולתמיד מרגשות האשמה.

אני רוצה להזמין אותך אמא עובדת,

לסדנא חד פעמית שתתקיים בעז"ה

ביום רביעי הקרוב בתאריך ג' באב 26/7

הסדנא תתקיים בירושלים, ב"האב" שערי העיר

בין השעות 10.00-12.00 (בבוקר)

בסדנא נדבר על קו התפר בין העבודה לבית, הדילמות והקשיים שכרוכים בעומס המטלות.

והכי חשוב, איך נגיע לשקט ולרוגע ולתחושת ביטחון פנימית.

כל זה במחיר מצחיק של:45 ₪ בלבד!

מחכה לך,

הרישום חובה (מס' המקומות מוגבל)

צירה 0527614471

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרסמי תגובה