אתה??? לא!

21
יוני
2016
ע"י Tovi

מחץ26

אמא שלי:“הי את, עזבי. תשאירי לי לנקות,

רק זה חסר לי. עוד חולצה עם כתמי אקונומיקה"

אני:"נזהרת, נזהרת".

אבא:"כן בטח, זו הבעיה איתך חמודה, תמיד נזהרת…"

אחותי: "טוב זה ישתלב נהדר עם קולקצית הנעלים שלך

– מנומר בשיטת עשה זאת בעצמך"…

אפילו אמא מבליעה חיוך.

כן הם צודקים.

זה ממש ככה, כמעט בכל נעל שלי יש כתמים,

מנקיון, מצבע מבוץ, אוכל שנשפך.

מין חוסר זהירות כזו שמכה בי בכל פעם מחדש…

הם לא סומכים עלי, אני יודעת, מזמן.

משהו קצת דפוק אצלי, כניראה.

אבל הצחוק, הזה הצניות של אחותי.

ויותר מזה … החיוך של אמא אחרי האמירות האלו.

 

כשהחיוך פוצע

דבר המאמנת:

צניות, ובקורת לא יעילה – תתפלאו, היא לא תמיד תוצאה של רוע. הרבה פעמים היא תוצאה של שנינות שהולכת רחוק מידי,

בדיחה שכבר איבדה מהטעם הטוב, סתם צורך לשחרר מתח,  או רצון אמיתי לתקן את הזולת.

 

כשאנחנו "מבקרים מישהו" בצורה כזו – אנחנו גוזלים ממנו אנרגיה, כמות משמעותית של אנרגיה. אצל אנשים עם ADHD  

מלכתחילה מאגרי האנרגיה מדוללים, כתוצאה מכמויות הבקורת שהם סופגים במהלך החיים.

(ערכן של עשרות מילים טובות כאילו נעלם, מול מילת בקורת צינית או לא מחושבת אחת).

משפט ציני כמו: "רק זה היה חסר, שתתכוון". או בקורת שמכוונת כלפי האדם ולא כלפי המעשה

( "אתה חסר אחריות", במקום: "זה היה מעשה לא אחראי") הם דוגמאות ל"גזלני אנרגיה".

חשוב להבין, אצל ADHD גם הערה חיובית עלולה להתפרש כשלילית. אמירה כמו "את לבושה נהדר היום"- ADHD יכול לשמוע: "אה,

בד"כ  אני לבושה גרוע…"

צריך להבין שמתוך הדימוי העצמי הנמוך שלהם, נמצאים אנשים עם ADHD  במצב בו הם "אוספים הוכחות" לכך שהם לא בסדר,

כל מבט שנראה להם ביקורתי הוא הוא ההוכחה ל – "אי יוצלחות" שלהם, או לכשלון שהם. כל הערה שלא במקומה,

או בדיחה משפחתית על חשבונם (גם אלו הצפויות מראש, שכבר הפכו לחלק מההוואי) נותנות חיזוק לדרך השלילית בה הם חווים

את עצמם.

יותר מכך, אנשים עם ADHD חווים רגעים כאילו בעוצמה חזקה בהרבה ממה שהם באמת.

לפיכך לאמירה תקיפה, הם יכולים להגיב במיגננה של: "למה אתה צועק עלי?!!" וכשצועקים עליהם, יגיבו:  "למה אתה מרביץ לי?" כן.

עד כדי כך. (שלא לדבר על חוסר היעילות של אמירות כאילו.)

 

בשבוע שעבר ראינו את ההשפעה החיובית שיש להומור על המוח. אולם, פגיעה ורגשות שליליים יוצרים בדיוק ההפך.

הם מורידים את הפעילות המוחית, פוגעים במוטבציה ובתפקוד, מגבירים חרדות ודכאון, ומעודדים הסתגרות וחוסר רצון לשתף את

הסביבה בעולם הפנימי העשיר שלהם.

 

מה עושים?

ראשית דואגים שכשנותנים מילה טובה, היא תהיה נקיה, אישית, ומחוברת להווה. שלא יהיו בה השוואות ("עשית אפילו יותר טוב מ…)

או התניות ("אם תמשיך כך אז…").

צריך להבין שגם חיוך כתוצאה מאמירה צינית (גם אם לא נאמרה על ידיכם), פוגע, באותה מידה. קל וחומר כשמדובר במשפחה, שימוש

בצניות, בתחרותיות – הופך את הבית מהמקום הבטוח לשדה קוצים, שעדיף להסתובב בו מה שפחות..

יחד עם זאת, כשנפעל באינסטנסביות למיגור התופעות האלו (כהורים, בשלב ראשון לא משתפים איתם פעולה!!) ולא נאפשר דיבור

מזלזל ופוגעני בתוך המשפחה – ניצור לADHD שלנו, ולכל המשפחה כולה – קרקע בטוחה ומאפשרת לצמוח בה וממנה.

 

 

זרעים של הערכה עצמיתהמלצה חמה: "הספר זרעים של הערכה עצמית" ספר חובה לכל הורה איש מקצוע ומחנך.  

נכתב ע"י ד"ר רוברט ברוקס – חבר פקולטה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד,ומנהל

המחלקה לפסיכולוגיית הילד והמתבגר והיחידה הפסיכו-חינוכית בבית החולים מקלין, מסצ'וסטס.

מנהל סדנאות רבות להורים ומחנכים העובדים עם ילדים.

בסגנון ייחודי, ורצוף אנקדוטות מעלה ד"ר ברוקס את הסוגייה של הערכה עצמית, מפרט ומדגים

את את מידת יכולתנו להשפיע ולשנות את עתידנו, עתידם של אלה בהם אנו מטפלים

(ילדים,תלמידים, מטופלים), ואתם אנחנו עובדים (מעסיקים, מועסקים ועמיתים).

הספר הובא לעברית ע"י רבקה ארוטשס – מאמנת בכירה ומנהלת ביה"ס ICA להכשרת מאמנים לADHD בישראל.

עלות הספר 50 ש"ח אפשרות לאיסוף עצמי בבני ברק / ירושלים / חיפה, או בדמי משלוח 12 ש"ח

(הספר נמכר רק דרך ICA והוצאת אמציה)

לרכישה של הספר, שלח/י לנו מייל ל kesheveimun@gmail.com ציינו מס' נייד ואיזור מגורים ואנו נחזור אליכם בהקדם.

המכירה שלא למטרת רווח ומוקדשת לרכישת תרופות מצילות חיים שלא כלולות בסל הבריאות.

 

 

קשב ואימון לוגו

 

נשמח לתגובות, שאלות והערות על כל הכתוב לעיל.

לתיאום מפגש אימון אישי, ואימון הורים לADHD הפרעות קשב ריכוז, והתנהגות.

ירושלים – אילת ווגבריט 052-765-7567

חיפה והצפון – אביגיל פורטנוי 050-415-5811

kesheveimun@gmail.com

 

 

פרסמי תגובה