בן כמה את/ה? ממש לא מתאים לך!!

22
מרץ
2016
קשב ואימון
ע"י Tovi

 

פינת הטיפים קשב ואימון. בן כמה אתה ילד

"בן כמה אתה ילד?"

"אבא?" הוא שואל והטון שלו בוגר ורציני,

"מה נראה לך? האנשים האילו שעושים טרור בחוץ-

כשהיו תנוקות, כבר אז הם היו רעים כאלו?"

זה ספק רציני ספק מצחיק,

הדמויות האלו שכמו משמשות בו בערבוביה.

השאלות והאמירות שתופסות אותי בגרון,

וגורמות לי לתהות אם 10 הוא באמת הגיל שלו.

ואז…  המריבות, הכעסים, החוצפה, הקטנוניות –

שקיוויתי שנשארה אי שם סביב גיל שנתיים.

אותו הגובה, אותה שובבות בפנים.

ורק העיניים היוקדות שמספרות על המשחק הזה –

שקורה אצלו בפנים.

אז תגיד רגע,

בן כמה אתה באמת ילד שלי?

 

בן כמה באמת?

דבר המאמנת:

כמעט כל מי שעמד מול ילד/ה – נער/ה עם ADHD (וכן… גם אצל מבוגרים), יזדהה עם התופעה הזו. הבגרות, האינטואיציה וההבנה –

כביכול הרבה מעבר למצופה. ובאופן פרדוקסלי ומבלבל, התנהגות ילדותית  שלא תואמת אפילו את הגיל האמיתי.

אז ראשית, זה לא סתם, ובטח לא בכוונה. זה חלק מהמורכבות של חיים עם וליד ADHD, והמאפיין הזה מגובה מחקרית.

המחקר מדבר על הגדרת פערים של שליש בין הגיל הכרונולוגי, לגיל המחשבתי ולגיל הרגשי. (לדוג': נער בן 15 -רמת ההבנה כבן 20,

והגיל הרגשי תואם לגיל 10) . הדילמה הקשה במצב הזה היא לאיזו דמות בילד להאמין? לבוגר? או אולי לתינוק? איך להתייחס? למה

לצפות? והאם הוא עושה דווקא ולהכעיס?

גם אצל מבוגרים עם ADHD נראה את הקונפליקט הזה. אישה שלרגע היא חכמה חזקה ומבינה יותר מכולם. וברגע הבא כמו אטומה

למתרחש, בורחת מהקושי, ובוחרת בדפוסי התנהגות ילדותיים, למרות היותה אמא בעצמה…

התגובה הטבעית שלנו היא – "תינוק", "טיפש", "ילדותית".

בואו נבין את ההתנהגות מנקודת האמת.

צריך לדעת – "מה שאדם / ילד עם  ADHD עושה (או  לא עושה) בשעת קושי או התפרצות – זה לא מי שהוא, זה מה שהוא עושה." הוא

ילד בן 15 שמתנהג באופן ילדותי, היא אישה ואמא שכרגע במקום להתמודד בורחת לענינים לא רלוונטים. (כמו מיקוד יתר בהכנת ארוחה

משפחתית מושקעת).  

כשמדובר בילדים צריך להזהר מלהתייחס לילד כמבוגר. לא להיות משוחד מהחוכמה, להתיחס באופן מכבד לדברים שנאמרים, אך יחד

עם זאת לזכור את הגיל ובעיקר את הצרכים.

 

מה עוד חשוב לדעת ולעשות?

הקוים המנחים הם א. כבוד ב. אמונה במי שהוא הילד, הנער, האיש/ה הבוגר/ת.

כבוד משמע להמנע מאמירות משפילות, מציניות.

זכור, כאשר אתה מכבד, אתה קודם כל בונה את דמותך כהורה / מבוגר / בן זוג מכובד. חוסר כבוד לילד בראשונה יפגע בסמכות

החינוכית שלך. אתה המודל והקו היציב שלו בתוך הבלאגן הזה שהוא.

אמונה – במקום לומר משפטים כמו "זה לא מתאים לילד בן 10", "ילד של כיתה ג' לא מתנהג ככה!!" (מוכר?)

דברו אל מי שהוא. ומי שהוא – זה אדם טוב, ושלם וחיובי במהות. ומתוך היותך כזה אני מצפה ממך ש… לא בגלל שאת כבר 5 / 9 / 20

וכו'. רק מתוך הכרות ואמונה במי שאת/ה. גם אם הילד לא מאמין שהוא כזה – היו אתם מאמינים בו ובנו בו את האמונה.

משפט מחץ פוסט16 קשב ואימון

קשב ואימון לוגו

 

נשמח לתגובות, שאלות והערות על כל הכתוב לעיל.

לתיאום מפגש אימון אישי, ואימון הורים לADHD הפרעות קשב ריכוז, והתנהגות.

ירושלים – אילת ווגבריט 052-765-7567

חיפה והצפון – אביגיל פורטנוי 050-415-5811

kesheveimun@gmail.com

 

 

תגובה אחת

  1. Rina 27 במרץ 2016 21:05

    לצערי מוכר….
    מכירה מ2 הצדדים…. גם בתור שאמרו לי וגם בתור אומרת הלאה….
    תודה שהערת את עיניי!

פרסמי תגובה