בסך הכל רציתי להמריא ולהגיע הביתה בשלום….

15
נובמבר
2018
ע"י Tovi

בס"ד

 

זה סיפור על זוג דיילות אוסטריות מעצבנות

שפגשנו בנמל התעופה בוינה לפני כמה שבועות

ואיך בסוף השארנו אותן עם פרצוף חמוץ, מאוכזב, עצבני

ו – לסט שמוטה…

כי באמת היה מגיע להן…:)

 

זה סיפור על הכח הנשי שלך שמטיס אותך גבוה עם האיש שלך

ומכניס בינכם קרבה חדשה לפעמים תוך דקות!!

 

אז נעים להכיר, אני שושי זליקוביץ', נשואה באושר עוד מעט 17 שנה, אמא ל – 7,

מייסדת שיטת 'להיות אשה' שכבר למעלה מ – 700 נשים ברחבי העולם אימצו אותה כדרך חיים ממש.

את הסוד הנשי שלי הכרתי כבר לאלפי נשים והחלום שלי הוא לעזור לכל אשה יהודיה על הגלובוס

להכניס את הסוד הנשי הזה לזוגיות שלה.

 

לפני מספר שבועות זה קורה…

אנחנו חוזרים מוינה לישראל אחרי כמה ימים של עשיה וגם קצת חופשה.

מגיעים לשדה בוינה, בעלי אנוכי ותינוקינו המתוק

מצוידים בהרבה מזוודות ותיקים שתואמים לכמות ולמשקל המותר

ומצפים לשלוח את מה שצריך לבטן המטוס ולהמשיך קדימה.

 

  לא פעם ראשונה שלנו בנמל התעופה הזה ותמיד הכל הולך חלק.

אבל הפעם,

הדיילות שיושבות בדלפק בצ'ק אין

לא ממש אוהבות את איך שהתארגנו עם החפצים ומתחיל קטע מתיש:

מזוודה אחת שוקלת 3 ק"ג יותר מהמותר,

אחת הדילות נעמדת על שתי הרגליים ומודיעה לנו שאנחנו ב over whight,

אנחנו מסבירים לה שאין בעיה ופשוט נעביר כמה פריטים

לתיק אחר ששוקל חצי מהמותר.

ואז היא שמה לב שעל עגלת התינוק תלויה

עוד שקית אוכל קטנה שלא נכנסה עדיין לתיק.

ושחוץ מזה יש גם מעילים של כולנו בסל התחתון…

הן שתיהן מתחילות לספור תיקים שמציקים להן בעיניים

(שלגמרי מותר להוסיף לפי הוראות "אל על")

ובכלל – אולי אנחנו לא נראים להן מספיק מתוקתקים.

במהירות אנחנו פותחים תיקים, מוציאים, עושים קצת שיבוץ ואריזה מחדש,

ואז המשקל תקין ומסודר וגם למורת רוחן לכל תיק יש הסבר חוקי

ובפרצוף חמוץ הן שולחות אותנו הלאה פנימה לשדה.

 

שנינו משתדלים לא לכעוס עליהן יותר מידי על העיכוב המשונה,

גם – כי הן לא שוות את זה, וגם – בסך הכל הן אוסטריות מרובעות

שצמודות לנהלים שקיבלו מ"אל על"… חח

 

ממשיכים לעבור את כל השלבים והתורים בביקורת הגבולות ובבידוק הבטחוני

ודי ברגע האחרון מגיעים ל gate – שער העליה למטוס,

מחכים כבר להתמקם במטוס ולנשום לרווחה.

אבל – מי מחכות לנו בgate? 🙁

שתי הדיילות שרואות אותנו הפעם מזווית קצת שונה

ושוב לא באנו להן טוב בעיניים עם כל העגלה והמעילים והתיקים

(שהאמת? גם סידרנו בסדר קצת שונה כדי שיהיה נח להתמקם במטוס…)

הן מחליפות מבטים מוזרים

וקוראות לבעלי שמתקדם פנימה – "One minute! stop stop",

אני, כמעט מפסיקה לנשום…

חוששת לגמרי שהדיילות האלו מסוגלות לעכב אותנו,

לעכב טיסה… לעשות בלאגן גדול… לא יודעת מה עוד.

 

מה עכשיו?? אלוקים!

 

ואז — צונח לשם מלאך מושיע בדיוק ברגע הנכון,

איש צוות של "אל על" ש – קולט בשניה אחת את הסיטואציה,

בזוית העין אני עדיין לא קולטת שהוא ישראלי

אבל אז שומעת אותו מאחוריי צועק לשתי הדיילות בקול חזק ומהיר –

"!Let them go! Let them go"

ולנו מוסיף בעברית – "תמשיכו הלאה…"

שברירי שניות מחליפים מבטים ו –

אנחנו שמים ריצה קלה פנימה לשרוול – לפתח המטוס

לא לפני שאני מעזה לסובב את הראש רק לראות את הפרצופים

של שתי הדיילות ההמומות בלסת שמוטה ובפרצוף שעד עכשיו

לא החלטתי מה יש בו יותר – חמיצות, אכזבה, כעס, תדהמה או השפלה… 🙂

 

אבל הסיפור לא נגמר – עכשיו מתחיל החלק האמיתי:)

כמה שעות אחר כך ברכב, בכבישי ישראל, בדרך הביתה,

מתעורר ביני לבין בעלי היקר דיון קצת טעון

הוא -עם הדעה שלו, אני – עם הדעה והרצון שלי,

וכמו בני אדם אנושיים –

נוצרת סיטואציה קצת מאתגרת רגשית לשנינו.

(טעות! בחיים על תדברו על עניינים טעונים עם עייפות מטורפת של אחרי טיסה + תינוק חחח)

הנטיה הראשונה שלי –

להתעקש על העמדה שלי,

לדרוש את מה שמגיע לי…

להיות צודקת ולגרום לאיש שלי להבין את זה טוב טוב (הוא כל כך טוב שהוא תמיד מבין!)

אבל אז נזכרת בדייל הישראלי המלאך המושיע שלנו:)

(וואו, אני עוד אברר את שמו כדי להודות לו אישית)

חושבת לעצמי שהוא לגמרי היה יכול לזרום עם הדיילות האוסטריות המרובעות

אבל תכלס הוא ידע היטב שזה לא ישתלם לו להתעקש איתנו.

המטוס – צריך להמריא איתנו,

הזמן – קצר,

וחוקים חשובים של כבודת יד – הם כבר לא נחשבים מול הבלאגן שיכול להווצר.

בקיצור – הוא חושב בגדול, יש לו יעילות ויש לו סדרי עדיפויות.

המילים המושיעות שלו עוד מצלצלות לי באוזניים –

"!Let them go! Let them go"

ואני שואלת את עצמי אם אני רוצה לדבוק ביעילות הנעימה שלו

או להיות דומה יותר לזוג הדיילות החמוצות שנשארו מאחור….

 

את יודעת, "המבקר" שלנו בראש הוא מאד מרובע,

הוא הולך לפעמים בדיוק לפי הכללים, אפילו ראש בקיר.

זה בסדר, הוא בסך הכל צריך להגן עלינו ולשמור עלינו מפני פגיעות

אבל לפעמים הוא מגזים וגם קצת נסחף ואפילו – משקר לנו

שכך נשיג הכי טוב את המטרות שלנו.

ולפעמים כדי לעצור אותו, להעמיד אותו בנחישות ובעדינות על מקומו,

את צריכה –

סוג של אומץ לצאת מה"צדק" ולהסכים לראות קצת קדימה ולרחוק את הקשר הזוגי,

וגם יכולת לקחת אחריות ולהבין שאם אני רוצה להשיג תוצאות אחרות אני רוצה גם לנסות בחירות שונות.

וגם חוכמה להיות מסוגלת להתגמש ולדעת שקרבה ואכפתיות הדדית לא משיגים בכח…

וגם – 🙂

סוד נשי קטן וקריטי שמחליק את כל העניינים בסוף לטובתך

וגורם לשניכם לצאת מאושרים ו – עם המון קרבה הדדית…

אז מזל שנזכרתי בכל אלו והחלטתי באומץ לשנות את הנהלים הקשוחים –

לקחת אחריות על חווית הטיסה הזוגית האמיתית שלנו ולהשתמש בסוד הנשי שלי,

כי בסך הכל יש לנו מטרה גדולה –

להמריא שם ביחד, לשבת בביטחון ולוודא שאנחנו בונים שם

קשר של אהבה ותמיכה ומגיעים ביחד הביתה בשלום …

 

אחרי שהגענו ונרגענו ואפילו סיימנו לפרוק את כל המזוודות האלו

חשבתי הרבה על זה שאני ממש רוצה כבר לספר גם לך

על הסוד הנשי שלי!!!

כי את בטח לא אוהבת להיות רק צודקת כל הזמן,

לא נחמד להיות דיילת מרובעת…

ו – את בטח רוצה שגם בעלך יצא מהכללים ומההרגלים הפוגעים שלו.

 

 

 

אז לאימון ראשון קבלי משימה:

תחשבי רגע, דווקא על הסיטואציות בהן את מרגישה ויודעת

שאת צודקת, שהוא טועה, שזו הדרך…

ונסי לבדוק –

האם יש דרך גמישה יותר? האם ישנם הרגלים שאפשר לוותר עליהם?

נסי לבחון רגע עם מוכנות ואומץ – אולי גם הוא צודק וגם לדעה שלו יש מקום?

זה קצת לוותר על נהלים וכללים שתמיד נורא חשובים לך:)

אבל להרוויח גבר שנתת לו מקום, מרחב, כבוד.

תהיי סקרנית לראות מה יקרה שם….

האמת?

זו בדיוק האומנות של הסוד הנשי שלי!

אני רוצה ללמד אותך אותו ולהראות לך איך הוא הופך לחלק מהחיים שלך

כי ביטחון בזוגיות זה לא ענין של מזל, זה לגמרי ידע נשי!

 

את הידע הזה אני מלמדת ממש בקרוב בהדרכה אינטרנטית מהפכנית לגמרי,

הנחתי לך כאן את כל הפרטים, תרשמי כדי לשריין לך מקום

וגם על הדרך תקבלי ממני עוד הרבה תובנות והפתעות!

https://shoshizelikovith.ravpage.co.il/webinarwoman8tovi?ref=m

 

יודעת מה שקורה לאלפי נשים שהתחילו להשתמש בסוד הנשי?

הן מגלות שגם האיש שלהן מוותר על עקשנות של שנים

ומשאיר מאחוריו?

מזוודות של הרגלים שכל כך הרבה זמן הוא היה תקוע איתם!

 

ניפגש במפגש האינטרנטי?

מכאן את נרשמת, מחכה לך בצד השני

https://shoshizelikovith.ravpage.co.il/webinarwoman8tovi?ref=m

 

שושי

 

נ.ב. – אני יודעת שלפעמים הוא גם אשם (או רק אשם) ,

אני יודעת שלפעמים הוא צריך טיפול ויעוץ והדרכה…

אני יודעת שאני הולכת להגיד לך כמה דברים מהפכניים שונים כל כך מהכללים

אבל יקרה שלי,לא תמיד הכללים הם אלו שיקחו אותנו הביתה

לפעמים דווקא הויתור על הצדק ועבודה בכיוון הפוך

מטיסים אותנו כל כך מהר בדיוק ליעד שרצינו!

אנחנו לא רוצים להשאר שם עם פרצופים של סדרנים ממלאי הוראות 🙁

 

מכאן את יוצאת להמראה חדשה:

https://shoshizelikovith.ravpage.co.il/webinarwoman8tovi?ref=m

 

 

 

פרסמי תגובה