כשיוסי התחפש לילדה….

21
מרץ
2016
ע"י Tovi

 

שלום,

כנהוג בעם ישראל,

הילדים שלי עסוקים מזה כמה שבועות

בלתכנן ולדבר על התחפושות שלהם,

שחלקן עברו כמה מוטציות עם הזמן:

אינדיאני שהפך לאופה,

מוכרת בלונים שהפכה לילדה כפרית/כיפה אדומה…,

ואני בטוח שגם אצלך בבית זה לא שונה בהרבה…:)

אז רציתי לשתף אותך בתובנה חשובה ומעניינת

בקשר לתחפושת של הילדים,

שהיא נוגעת להתיחסות שלנו אליהם

במשך כל השנה:

נסו לדמיין את יוסי בן ה 6 שהתחפש לילדה חמודה.

אמא הלבישה לו בגדים מתאימים,

הכינה קוקו (או צמות:) מרשים,

וכך הוא הלך לשחק עם החברים…

בערב, כשהגיע הזמן לחזור הביתה ולהתארגן לשינה,

היא קראה לו מלמעלה:

"יוסי, בוא הביתה, כבר מאוחר".

התחפושת היתה כה אוטנטית ומושקעת,

עד כדי כך,

שברחוב עמדה אשה,

ומאוד התפלאה:

"מדוע את קוראת לילדה שלך בשם יוסי"?

היא אפילו חשבה כמה דברים לא מחמיאים על אמא של הילדה…

אבל אמא של יוסי ממש לא התרגשה מהדברים,

היא "רואה" שזאת "ילדה", אבל היא "יודעת" שזה ילד!:)

גם במשך כל השנה,

הילדים שלנו "מתחפשים"!!!

אבל בשונה מפורים,

אנחנו לא יודעים את זה,

וגם לא תמיד הם מודעים לכך…

דוקא בגלל זה התחפושות שלהם כל השנה

כל כך מוצלחות ואוטנטיות

שלרוב אנחנו מתבלבלים,

ו"קונים" את המראה החיצוני-

ילד אחד מתחפש לעצלן,

אחותו ללא יוצלחית,

השלישי לחוצפן

והרביעית? כבר אין מילים…

ומה האמת???

האם הילדים שלנו הם באמת

מה שהם מראים לנו בתחפושת,

או שבפנים הם משהו אחר???!!!

זה "אמון"—

האמון שלנו הוא לא "תקווה" עתידית

שייצא מהילד הזה טוב מתי שהוא,

אלא הידיעה הוודאית,

שכבר עכשיו,

הילד הזה הוא "טוב"

אלא שהוא "התחפש".

הידיעה הזו היא ידיעה

שהיא מעבר למה שרואים—

ממש כמו עם יוסי,

שאמא שלו "יודעת" שהוא "יוסי"

למרות שהשכנה "רואה" בבירור "ילדה"!!!

מאחל לכולנו פורים שמח,

ושנזכה תמיד לראות את הטוב האמיתי בילדים שלנו

ללא התחפושות שלהם!

אלחנן זליקוביץ'

איש חינוך ומנחה הורים בגישת "שפר"

נ.ב. –

אם מעניין אותך לדעת איך אפשר לדעת כבר היום

על הטוב האמיתי שיש בילדים שלנו,

למרות התחפושת הכה משכנעת שלהם,

תוכלו ללחוץ כאן

אפשר להצטרף עד היום יום ב' בשעה 18:00 (שעון ישראל) בלבד!

 

 

 

פרסמי תגובה