לא מתארגנים? ציירו את זה עם חנה אפשטיין [פורים]

01
מרץ
2017
ע"י Tovi

 

כשכל האמהות נתונות ראשן ורובן בתחפושות הילדים, במשלוחי מנות, וחשות כאילו הן טובעות בבלגן,
זה הזמן ללמד את הילדים ואותנו מיומנויות התארגנות.
צבעים, ניירות, מכחולים- ולא מילים מילים מילים- יחדדו אצלינו את המודעות להתארגנות מראש,
וכמה היא חוסכת כאבי ראש!

 

 
 

מכירים?

"זה כבר עניין ישן מאד.." נאנחת אימא של חגית, "כבר בגן, חגית הייתה חוזרת עם יצירה, ודבר ראשון

מספרת לי מה עוד היא רצתה לצייר, אבל הדף מה לעשות היה צר מלהכיל.."

" כאן הייתה אמורה להיות שמש צוחקת ולידה ענן (אלא שגג הבית הגיע עד קצה הדף, והסתיר את כל

האופק…) " למטה רציתי לצייר כלניות אדומות ופרפר, (אבל בסוף, משום מה, העץ יצא רחב נורא…)

"היום זה כבר מתבטא אחרת" ממשיכה אימא של חגית לספר, "היום היא מתחילה לכתוב דף מרווח

ואסטטי, ותמיד, אבל תמיד בסוף "משום מה" השורות מצטופפות והולכות, נדחסות בחוסר התחשבות

במראה הראשוני של הדף. וחגית? חגית עדיין מסבירה שפתאום, ממש פתאום לא היה מקום לכל מה

שהיא רצתה לרשום…

מכירים?

 

בנצי ידע שעליו להופיע עם אמו אצל ד"ר שמר, רופא השיניים בשעה חמש וחצי בדיוק, כולם הכירו את

קפדנותו של הד"ר, בכל מה שנוגע לזמנים, גם לבנצי היה חשוב מאד להגיע בזמן. הוא רק לפני כן

"קפץ" ליוסי כדי ללמוד איתו למבחן, אחר כך הוא רץ מהר להביא משהוא לסבתא שגרה ברחוב ליד,

כמו שהוא הבטיח לאימא, והוא ממש לא יודע איך, אבל הוא "נחת" מתנשף במרפאה בשעה שש

וחמישה, כשהד"ר איך לא, כבר עבר לפציינט הבא…

נעמי היא ילדה חמודה מאד, שזה עתה עלתה לכיתה א, הילקוט עוד נודף ריח של פלסטיק טרי, המורה

מחלקת את הספרים החדשים בחגיגיות, וכל הילדות עדיין עוסקות בהתרגשות בעיצוב השערים

למחברת החדשות…

נעמי גם מתרגשת ושמחה, אלא, שאיך לומר, קשה לה קצת להיות חלק מהחגיגה…

ביום ראשון שהיה צריך להדביק שכפולים, היא לא מצאה את הדבק, רק לאחר חיפושים נרחבים נמצאה

האבדה בתחתית התא הצדדי של הבקבוק. את המחברות, היא דחפה קבוע לתא האחורי ורק אחרי

מספר ימים היא גילתה שהם מקבלות שם כולם "אוזניים", מסתבר שהתא היה צפוף ולא מתאים

לעומס. ולא די בזאת, גם אחרי שהיא העבירה אחר כבוד את כל המחברות לתא אמצעי מרווח, היא

גילתה לחרדתה שמחברת "חגים" נעלמה, ומה למען ה', תגיד על כך המורה, על ילדה שמאבדת

מחברת חשובה, בדיוק שבועיים אחרי תחילת השנה..

לחגית לנעמי, וגם לבנצי קשיים בתכנון ובהתארגנות יעילה, אצל הרבה ילדים נמצא אפיונים שונים

לאותה אבחנה, ויותר מכך כמעט לכל ילד חשוב להשתפר במיומנות של חשיבה מתוכננת לפני משימה.

שיפור ופיתוח יכולות אלו מייעלות את התפקוד בכל התחומים, נותנות לילד כלים משמעותיים מאד

בלמידה בכתיבה מאורגנת, בביצוע יעיל של עבודות, בלימוד למבחנים, ובעצם- בכל דרישה של עמידה

ביעדים, שמירה על זמנים, וחשיבה מתכננת.

ואת כל זה באופן מפתיע למדי אפשר לפתח בשעה נחמדה ורגועה אחרי צהרים, כשהילד פשוט יושב

ומצייר, מדביק ומשרטט…

 

 

 

 

איך עושים את זה?

 

הנה ציורו של מוטי בן 7,שם בדוי כמובן, מוטי ילד חמוד במיוחד, המאובחן עם לקות למידה נרחבת. בין

היתר סובל מקשיי התארגנות ותכנון משמעותיים.

 

במשך כשנה תרגל מוטי הכנת יצירות רבות ומשתנות, כשביצירות כולן הדגש העיקרי היה על פיתוח

כישורי התארגנות ותכנון מוקדם. התוצאה  לפניכן!  מוטי הפנים , תרגל וחש את הצורך בהתארגנות

ביצירה, אבל לא רק…

 

לאורך העבודה נראתה שוב ושוב התקדמות בתכנון מקדים ובהתארגנות נכונה בכל תחומי החיים!

 

מוטי הוא דוגמא לילד מתקשה במיוחד, שעל אף הכל , בעזרת עבודה עקבית, ממוקדת ויצירתית,

הפנים היטב את הצורך בהתארגנות ובחשיבה מתכננת.

 

אם מוטי יכול, כל אחד יכול! מיועד לכל ילד שיכולת ההתארגנות שלו  לקויה, מה שתוקע אותו ברמה כזו

או אחרת.  וגם לילדים ללא קושי כהעשרה, פיתוח ושיפור יכולות.   

 

שמנה לב, החומרים והרעיונות ניתנים לשינויים, השתמשנה בחומרים שנוחים וזמינים לכן, ובצורה

שמתאימה לכן ולילדכן,

 

לפניכן הדגמה, על מנת לפתח את מיומנות הארגון, חיזרו על הרעיון,  ביצירות רבות ככל האפשר.   

 

החומרים:

קרטון גלי לכל המשלוח

ניר קרפ לידית המשלוח

עיתונים צבעוניים לגזירה

צבעים.

 

תהליך העבודה:

1. יצירת הסל מקרטון גלי היא מאד פשוטה, גזירה ישרה של 3 רצועות אחת לבסיס ושתיים קצרות

יותר לדפנות. מנייר קרפ מקומט ומגולגל ניצור ידית אותה נדביק.

2. נכין מראש עיתון צבעוני שמופיעים בו תצלומים של מוצרי- מאכל. כדאי לעלעל במקומונים אשר יש

שם תצלומים מרהבי עין. הם מודפסים על נייר משובח ונוח לגזירה ומחירם אפסי.

מיינו מה נכלל בקבוצת מאכלים, ומה מתאים לצרף למשלוח מנות. גזרו והדביקו.

3. ניתן להוסיף ולצייר קישוטים בצבעים. אפשר לציירם סביב הסל או בתוכו.

 

 

איך מפתחים את זה?

 

"רק גוזרים" ," רק צובעים" או רק "מקמטים נייר"  ומפתחים דרך החושים והתחושות בלי סוף יכולות!

 

את יכולה לקלף גזר על השולחן במטבח, להשתלט על ערמת כביסה, או לקרצף את הסיר … ותוך כדי

 לכוון את הילד ביצירה. השימוש בהנחיה נכונה ובמשפטי תיווך מדויקים מאפשרים לילד התנסות יעילה

ובונה יכולות, יותר מכל שיחה, לימוד או סיפור. כי כשהילד עצמו יוצר, הוא מרגיש, חווה, ומתנסה ,

ו..יוצר שינוי!    

 

אז הנה דוגמא לתיווך נכון, לכל הילדים שצריכים תרגול בתכנון והתארגנות:

 

שאלי את הילד לפני תחילת היצירה: אלו חומרים אנו צריכים? כווני אותו לסדר את כולם מראש על

השולחן. אם חסר לנו פריט מסוים כיצד נתמודד עם הבעיה? (ניקח משהוא במקום? אולי נלך לקנות\ להלוות.. וכו)

 

תכננו באיזה גודל הולך להיות המשלוח? היכן נדביק את הבסיס באמצע\ בדף? הדגישי: שאנו מתכננים

מראש, היצירה יוצאת הרבה יותר יפה, וגם יותר קל לנו לבצע…  

 

אחרי שהילד בחר מספר מוצרים אותם ירצה לכלול במשלוח, נבדוק כיצד נארגן אותם בסל, שכבר

הדבקנו קודם לכן. על מנת שכולם יהיו מונחים היטב, ואחד לא יסתיר את השני, נתכנן את ההדבקה

לפני שנדביק בפועל. נבדוק האם נוכל לוותר על מוצר מסוים שמאד נרצה בו, אבל אין מקום בסל! או

אולי נכין סל נוסף של משלוח מנות? קודם נתכנן ונניח ללא הדבקה, ורק אחרי שהכול ימצא את מקומו

בסל- נשלים את מלאכת ההדבקה.

 

החמיאי וחזקי את הילד על כך במשפט מדויק כמו : "תכננת מקסים! ובזכות זה יש מקום לכל כך הרבה מוצרים…"

 

ילדים שמסוגלים אפשר להוסיף תכנון ברמה יותר גבוהה: איפה כדאי להניח את הקפה? מקדימה?

בתחתית? מה כדאי שיראו? מה פחות חשוב? ואילו מוצרים מתאים שיפוזרו בתחתית הסל? (סוכריות למשל).  כוונו  לתכנון  נכון  

 

בכל הזדמנות שהילד מצייר. נשאל: מה אתה רוצה לצייר? איפה נתחיל? באיזה גודל כדאי לצייר? למה נשאיר מקום?

 

החוויה החושית של תכנון מראש , ובעקבותיה-העבודה הזורמת יותר, והתוצאות הטובות , בהכרח

יפנימו אצל הילד את  הצורך והיכולת לתכנן במצבים אחרים בחיים.

 

בחרנו להתמקד הפעם בנושא ההתארגנות, אך ביצירה זו כמו ביצירות רבות נוספות שנביא, קיימים

תחומים ורבים של בניית כישורים. ביצירה זו נפתח גם  אוצר מילים ומושגים שונים, יכולת בחירה

אישית, יכולות חשיבה של מיון והכללה ועוד.

 

 

עוד יצירה מארגנת..

 

לפניכן רעיונות למשימות יצירתיות ומהנות במיוחד המפתחות  יכולות ארגון, ועוד כמה דברים בדרך..

* ציור בשניים על דף אחד–  קחו דף, ופשוט שבו לצייר ביחד, תכננו במשותף צורה אחידה אותה

תציירו, זה יכול להיות עיגולים, קווים, משושים או לבבות.

 

המשימה היא לא "לדרוך" אחד על השני! שימו לב, זה לא פשוט, ומצריך תכנון מרחבי כמו: אתה תצייר

פה, אחר כך אני שם"… "נתחיל בכיוון הזה, נעבור לצד השני" וכו

 

אם לילד קשה לצייר ביחד, והוא מבקש להתמקד בצד אחד של הדף, עדיף לחלק את הדף על ידי קיפול

הדף לשתיים, ולא בסימון קו. חלוקה כזו מטושטשת יותר ומאפשרת  גמישות.

 

*צבעים ותכנונים – כל אחד בוחר שני צבעים בלבד, ומתכנן מה ביכולתו לצייר בצבעים אלו. ו…לא,

אסור להחליף באמצע לצבע אחר!

 

חכו, זו רק ההתחלה, לאחר מספר דקות של ציור- מחליפים- כל אחד מקבל את שני הצבעים שהשני

בחר, ועליו להתארגן עם צבעים החדשים, ולתכנן את המשך הציור בהתאם לנתונים של הצבעים החדשים..

 

מאמץ של תכנון יצירתי במיוחד, ובעיקר מפתח!

 

מעבר ליכולות תכנון וארגון פיתחנו ביצירות אלו : גמישות מחשבתית, מוטוריקה עדינה, תאום עין יד,

מיון והתאמה,  יכולות תקשורת של  עבודת צוות, שיתוף ועוד

 

 

טיפ יצירתי- טיפ לחיים

 

ילד שמתעייף בהליכה נושיט לו יד ונתמוך בו, פעם הבאה הוא יהיה בטוח יותר ביכולותיו…

בשעת היצירה אם הילד מראה סימני קושי ועייפות, או שהמשימה מראשיתה קשה עבורו , נושיט לו יד,

נגזור עבורו, ניישר את הידית… חבל שהתהליך היצירתי ייחסם בגלל קושי טכני, פשוט עזרו לו ללכת…

 

 

יצירה מהנה ומועילה!

חנה אפשטיין  

 

 

חנה אפשטיין עוסקת בתירפיה חינוכית באומנות משנת 1986.

כל השנים בבתי ספר לחינוך מיוחד כעובדת משרד החינוך, וכן מרצה בשני סמינרים של "בית יעקב" בירושלים.

h.epshtein@gmail.com

 

תגובה אחת

  1. diklala 2 במרץ 2017 12:26

    תודה רבה!
    אני מעריכה מאד את המאמרים שלך המנגישים לי כאמא יכולת לעבוד עם הילדים בתרפיה באומנות!
    [בלי לקויות מיוחדות ב"ה, אולי לי..]

פרסמי תגובה