מכתב מאבא- פוסט חובה להורים

14
ספטמבר
2016
ע"י Tovi

בס"ד

המכתב הבא נכתב ע"י אבא לילדים עם ADHD לאחר שעבר הנחיית הורים אימונית לADHD

(הפרטים המזהים הוחלפו, אך המכתב אותנטי לחלוטין.)

 

שמי דוד,

בן 42 נשוי לאילנה. ואב לחמישה, מתוכם 4 מאובחנים כילדים עם ADHD .

 

במהלך העשור הראשון לחיי הנשואין שלנו, המון שיחות על חינוך – כמעט והסתיימו בגרושין.

כמעט אמרתי, כי בפועל פשוט לא קיימנו שיחות כאלה.

האמת היא שבכל פעם שאילנה ניסתה לדבר איתי על הילדים ועל מה שאנחנו צריכים לשנות – הייתי נכנס למגננה. לקחתי את זה אישי.

הרגשתי מותקף. נורא. נדמה היה לי כאילו היא מערערת על זכותי הבסיסית ועל סמכותי כאב. עם הזמן היא הפסיקה לנסות. המחשבה על קרב נוסף, כמעט גרמה לה

להרים ידיים.

 

היום ממרחק השנים אני מבין שמעולם לא באמת התיאשנו אחד מהשני, או מהמשפחה שרצינו להקים יחד. ואילנה לא התייאשה ממני.

ואז הגענו להנחיית הורים לילדים עם ADHD. פתאום גילינו את ההתמודדות ממקום חדש.

גילנו שהורות לילדים עם ADHD היא מורכבת עבור כולם. גילינו שהקשיים המועצמים, של ילדים כאלה מעצימים גם את נקודות החיכוך וחוסר ההסכמה בין ההורים שלהם.

בהנחייה למדנו להיות מתואמים במקום לחפש הסכמה מוחלטת על כל פרט.

אם בעבר, הנסיון להגיע להסכמה הוביל את השיחות לקווים של שיכנוע והצטדקות – "זו הדרך שלי ואין אחרת". הרי שלמדנו "לתאם

עמדות" – להתמקד בשיח, בעקרונות החשובים לשנינו (הופתענו, אך הקווים המשותפים היו רבים משחשבנו) ובקיצור במה שחשוב, במקום במה שצודק.

ככל שלמדנו יותר על ADHD ואיך מנהלים אותו, התחלנו לדבר יותר, ופחות לבקר.

פחות להתמרמר, ויותר לקבל אחד את השני, את השוני ואת הילדים. היום אנחנו מתבוננים על המטרות.

על הערכים – על מה חשוב לנו ולילדים, על מה שהיינו רוצים עבור כל אחד ואחד מהם.

היום יש דגש גם על האוירה בבית.

היום אני מבין שכשיש תחושת מלחמה בתוך משפחה אין מנצחים וכולם מפסידים. התחרות של מי מאיתנו עושה נכון יותר, איבדה את

הטעם. למדנו לקבל החלטות על פי קנה מידה של מערכת היחסים – האם זה יקרב או ירחיק בינינו, כבני זוג וכמשפחה.

 

והחיים, הם לא חסכו לנו שאלות והתמודדויות – עם בקטנות כמו מי מחזיר היום מהמעון, ובגדולות כמו החלפת מקום מגורים או מוסד

לימוד. החלטות על תזונה, על שעות שינה. ועוד.

 

איכשהו באופן מופלא – כשנוטשים את דרך הויכוח/שכנוע – ופונים לתיאום – ההסכמה פתאום פשוט קורית.

לגדל ילד עם ADHD (וילדים בכלל) זה הרבה יותר קל כשיש שיתוף בין ההורים – והעבודה היא עבודת צוות. המסר שלי הוא שהורים

שיחפשו את הערכים והעקרונות עליהם הם בוחרים לבנות את ביתם, בלי לוותר על ה"ביחד" – תאמינו לי, הם יהנו מהדרך.

שלכם, דוד

 

דבר המאמנת:

כאשר אחד ההורים מרגיש בודד במערכה (ופעמים רבות תחושת הבדידות משותפת לשני בני הזוג) – ניבנית תחושת מרירות והתקשורת ההורית והזוגית נפגמת.

נישואין – ומערכות יחסים בכלל – מתפוררות פעמים רבות כתוצאה מדברים שלא נאמרו לא פחות מאלו שכן.

הרבה הורים מצפים לדברים מסוימים אך נמנעים מלדבר עליהם. והדבר מוביל להתנקשויות כמעט בלתי נמנעות.

יותר מכך, אבות ואמהות רבים צוברים פערים בידע והבנה בתחום ההורות מול בני הזוג שלהם. לתפיסתם "העיקר שאני עושה מה שנכון, אני לא אגרום נזק לילדים".

צריך להבין שעצם הוויתור על תהליך התיאום והעבודה המשותפת הוא עצמו נזק, והאחריות היא דו צדדית.

התיאום שנעשה בתהליך ההנחייה, אין משמעו לחשוב באופן זהה ולהסכים באופן מוחלט. עקרון התיאום והעבודה המשותפת הינו הכרה בשוני ובתפיסת המציאות נוספת.

מתוך הכרה זו מוציאים את העקרונות המנחים ובסיס ערכי שמאפשר לשני בני הזוג מקום וקיום. מקום שמאפשר הורות וזוגיות טובים יותר.

 

טיפ:
השבוע התחלי שיחה חדשה – שאלי את עצמך מה חשוב להורה שלצידי?
שאלי והקשבי. שתפי במה שחשוב לך. אל תנסי לקבל החלטות גדולות. נסי לבדוק עם בעלך את זווית הראיה שלו, (הקשבי עד הסוף) ומצאי את המשותף ביניכם.
וכשתמצאו מקומות של תאום, והסכמה. צאו לחגוג יחד את הניצחונות המשותפים שלכם.
בהצלחה.

 

קשב ואימון לוגו

 

נשמח לתגובות, שאלות והערות על כל הכתוב לעיל.

לתיאום מפגש אימון אישי, ואימון הורים לADHD הפרעות קשב ריכוז, והתנהגות.

ירושלים – אילת ווגבריט 052-765-7567

חיפה והצפון – אביגיל פורטנוי 050-415-5811

kesheveimun@gmail.com

2 תגובות

  1. kesheveimun ADHD coaching 16 בספטמבר 2016 17:40

    WER יקרה – מאוד משמח ומדרבן אותנו לשמוע שהדברים נוגעים ומהדהדים.
    בהצלחה במסע, ובל יאוש – את לא לבד, יש למה לשאוף ולאן להתקדם.
    בע"זה כל דבר בעיתו,
    ערב שבת שלום
    אילת – קשב ואימון

  2. wer 16 בספטמבר 2016 2:03

    אילת ואביגיל היקרות שלום!
    כבר תקופה ארוכה רוצה לכתוב לכן …אך כאחת עם "קשב" זה נופל ברמת הביצוע:)

    יישר כוחכן!!!
    אני קוראת בשקיקה כל מאמר שלכן ,מתחברת,מזדהה מאוד.
    אתן מעלות חיוך וצחוק לנושא כ"כ רציני ו..מורכב…

    אני לומדת המון ונוכחת לראות שיש עוד כמה איתי בסירה…

    המשיכו כי אני מעריצה שלכן קוראת כל פוסט 4פ ' ברציפות.
    ואולי בסוף אצליח גם להגיע אליכן-אתן מכשירות את הקרקע..

    תודה רבה.

פרסמי תגובה