קרה לכן פעם שניסיתן, ייחלתן, השתדלתן, ציפיתן, התפללתן ו… התאכזבתן ?!

24
מאי
2017
ע"י Tovi

בס"ד

 

קרה לכן פעם שניסיתן, ייחלתן, השתדלתן, ציפיתן, התפללתן ו… התאכזבתן ?!

 

נסעתי בל"ג בעומר למירון,

עליתי לי על אוטובוס מחברת "אגד", התרווחתי לי במושב ואפשרתי לעצמי להרפות ולהתנמנם,

בחוץ היה חשוך, אינני מכירה את הדרך המתפתלת, גם אינני מצליחה לקרוא את השלטים,

האוטובוס נוסע ונוסע ונוסע ו… נוסע.

הזמן חולף, כבר חלפו שעתיים ואף יותר,

אינני לחוצה! גם לא עולה בדעתי לבדוק האם הנהג נוסע בדרך הנכונה או להציע לו דרך חלופית,

אני רגועה! אומרת תהילים ואף מאפשרת לעצמי להרפות.

חולפת לה כמעט שעה נוספת ולהפתעתי: אני כבר במירון!

 

– – –

 

זהו, האור מגיח, השמים נצבעים אט אט בתכלת בהיר.

אני כבר בדרך חזור, לאחר לילה ללא שינה, מייחלת לכל הטוב שיגיע,

הנהג נראה ממוצא אפריקאי/ כושי לא סטנדרטי

אני מייחלת כבר לישון מעט, אני מנסה להרפות, לידי יושבת קרובת משפחה.

שוב האוטובוס נוסע ונוסע ונוסע, רוב האוטובוס ישן, אני מתעוררת מדי פעם ומביטה סביבי בחצי העין,

ואז פונה אלי זו שיושבת סמוך אלי – היכן הוא נוסע? מה קורה פה?!

היא מוסיפה שקודם הנוסעים כולם ישנו ורק היא הייתה עירה, ולחרדתה היא מגלה כי האוטובוס נוסע

בתוך ישובים, בין בתים, דרך מוזרה מאד!

 

זהו! אני כבר לא יכולתי לחזור לישון! לא להרפות ולא להתנמנם,

אולי לכן הנהג נראה כך… ולכי תדעי אם הוא לא זומם משהו… (אני מיד מנסה להרגיע את עצמי)

או אולי סתם כך טעה והתבלבל…

אני מסתכלת בחלון, כן זה נכון, אנו נוסעים בתוך מקומות ישוב, לפי הכיתובים זה בתוך עפולה.

אולי משהו צריך לכוון את הנהג? למה כולם ישנים? מדוע אף אחד לא נגש לברר מה קורה פה?

 

– – –

 

בס"ד, הגענו הביתה בריאים ושמחים. נכון שהדרך התארכה ואפילו מאד,

מאוחר יותר שמענו שכך נסעו כולם.

זה היה שיעור מאלף!

כשאנחנו סמוכים ובטוחים שאנחנו בידיים טובות (חברה מוכרת וכד') איננו בודקים אותם בדרך, איננו

מנסים להוביל, אנחנו בטוחים ורגועים לגמרי שיביאו אותנו למחוז חפצינו!

 

הקב"ה הוריד אותנו כאן עם יעד, עם יעוד מיוחד לכל אחת בנפרד,

רק הוא יודע את הדרך הטובה ביותר בשבילנו באמת,

רק הוא יודע מה אנחנו באמת צריכים בשביל להגיע להיכן שהוא יעד לנו.

אז טוב שההנהגה בידיים שלו!

 

וכשמגיע מצב שניסינו, ייחלנו, ציפינו, התפללנו ועשינו כל מה שביכולתנו וזה לא קורה,

אולי המקום שלנו להרפות,

להרים עיניים לשמים ולומר להקב"ה:

אבא! אתה הוא המנהיג האמיתי! אתה יודע את היעד! אתה יודע את הדרך!

אני סומכת , בטוחה ורגועה לגמרי שאתה מוביל אותי בדיוק למחוז חפצי!

אני מרפה מלשלוט… אני מרפה מלנהל את העולם… אני מרפה מלהציע לך "דרכים חילופיות"

אני סומכת עליך לגמרי לגמרי! בעיניים עצומות… ואני מרשה לעצמי אפילו לנמנם ולהרגע,

טוב שאני בידיים הרחומות שלך!

"מודים אנחנו… על חיינו המסורים בידך"

אני מרפה, אבא, מרפה!
 

באהבה

רבקי גולדמן

 

 

קצת עלי…
שמי רבקי גולדמן, ואני מובילה נשים לזהות את העוצמה שבתוכן, על מנת להכניס לחייהן יותר כוחות נפש ושמחה, מול עצמן ומול הסביבה; דרך כח הניגון האדיר! כל אישה מוצאת את עצמה מחדש ממקום שמח יותר, ברור יותר ועוצמתי הרבה יותר!

 

 

נ.ב.
מיוחד לתושבות ארה"ב שמשתתפות באתר (בראפרק/ מונסי/ לייקוד)
הזדמנות חד פעמית שלא תחזור!!!
בס"ד, בעוד כשלוש שבועות אני אמורה להגיע אליכן,
תכנית חד פעמית מיוחדת: "המדרגות הנעות"
הכח לנוע קדימה ולעלות.

כל הפרטים כאן

4 תגובות

  1. zipa92 2 ביוני 2017 9:39

    תודה רבקי על המאמר. חיזקת אותי מאוד.
    ו-BA ריגשת אותי במיוחד בתגובה שלך עם הסיפור האישי.

  2. BA 28 במאי 2017 2:05

    רבקי שלום
    הטיפ שלך מאד יעיל אבל את יודעת מה הוא פעיל לא רק בשעות הלילה הוא פעיל בכל הזמנים את הסיפור שאני מפרסמת כרגע לא שמעתי מבעלת המעשה וגם לא קראתי אותו בשום מקום הסיפור הנל התרחש בחיי הפרטיים בתוך הבית שלי
    ביום בו חגגתי חצי שנה לבתי הגדולה התבשרתי כי אני בהריון בסוף חודש שלישי ברוך ה' הריון שמה ששמר עליו היה תפילות ושוב פעם תפילות רק תפילות שבוע לאחר מכן התברר שזהו הריון של תאומים
    ומאז אפשר לומר שכבתי במיטה אמא צעירה לתינוקת בת חצי שנה בכל יום ההיתי אוכלת את עצמי על עצם ההיותי אמא ואישה נכשלת שבעלה והילדה שלה נתונים לחסדי שמים ולשליחיו הטובים של הבורא עולם ואז כשנימים נוקפים ובעלי משמש בתפקיד של אבא אמא בעל ואישה ואני רואה את הקושי ועני כלות והלב שלי נאכל כל שניה יותר ויותר כי אין לי דרך להקל עליו החלטתי לעשות מעשה ולנסות למצוא מטפלת בסכום סימלי לביתי שכן היה עלינו לשלם שכירות בבני ברק לשם הורו לי הרופאים לעבור עד הלידה כדי להיות קרובה לתל השומר שכירות על הדירה שבה אנו גרים שלמזלי ההורים לקחו על עצמם ומוניות מינימום פעמים בשבוע לתל השומר לביקורת אז תנסו לדמין משפחה בלי שום הכנסות שכן בעלי אפילו לכולל לא הצליח ללכת וההוצאות בסכומים של מעבר לשמים אבל הדרך שלי להציל את בעלי מקריסה שכן הוא לא הסכים לי בשום אופן לקום מן המיטה מסיבה מוצדקת מאד ככול שלא תהיה היתה למצוא מטפלת לילדה לתת לבעלי יכולת ללמוד בבית ידי ולראות שוב את האור בעינים שלו ואת הכוחות שהלימוד נותן לו
    ימים רבים ניסיתי חודש אלול עבר וחודש תשרי החל דופק בדלת ואני התחלתי להתיאש שכן כל מאמצי העלו פירות ביאושים ושום מטפלת או מתנדבת לא נמצאה הקפתי את החיפוסים בהרחבה ולא מצאתי יום כיפור עבר והחלום שלי שבעלי יתחיל את הזמן בראש חודש חשוון הלך וגדל והסיכוי למצוא מטפלת הלך וקטן יום אחד כשאני שוכבת בקיטון הקטן שהשכרנו ביחד עם בעלי וביתי משחקת לה ביננו והיאוש כבר גדול אני אומרת לבעלי די מספיק לילדה הזו ישנם שלושה שותפים אתה אני ובורא עולם אנו עשינו את כל המאמצים למצוא מטפלת והכל עלה חרס כעת אני מוסרת את המושכות בידי השותף השלישי הוא נתן לנו אותה ומתפקידו גם לדאוג לילדה הזו זו הבת שלו יותר ממה שהיא הבת שלנו זה האוצר שהוא נתן לנו וכאן כבר אין לי יכולת להמשיך עכשיו ה' יראה את השותפות שלו ואז אני מרימה את הטלפון ומנסה למצוא איזו שהיא בחורה שתסכים לבוא לעשרים דקות כדי שבעלי יוכל ללכת להתפלל מנחה
    הביביסיטר נמצאת ובעלי יוצא מן הבית חמש דקות אחר כך נשמעות על הדלת נקישות בפתח עומדת ילדה כבת שלוש עשרה ומאחוריה אישה מבוגרת לא אגזים לפחות בת חמישים הלב שלי נותן פסיעה אחורנית ובמוח שלי רצה המחשבה מה זה ביביסיטר או רווחה אני לא אתן להם את הילדה שישכחו מזה עברתי מספיק הרבה איתה כדי להוכיח שאני ראויה ויכולה גדל אותה בעצמי וקורא שאישה בשמירה
    ואז מתישבת לה האישה לידי ומתחילה לפטפט המתח שבאוויר מתחיל להתפוגג אני רואה אישה חמה במיוחד שמתברר שיש לה ברוך ה' שבט של 17 ילדים בלי עין הרע 11 מתוכם נשואים בסיעתא דשמיא והחום שופע ממנה החוצה בלי לשים לב למה שיוצא לי מן הפה אני מציעה לה להיות מטפלת קבוע לביתי הגדולה קטנה שכן אני מבינה ממנה שהיא איננה עובדת היא אומרת לי שהיא צריכה לחשוב על זה ואז בעלי חוזר והם הולכות ואני מחקה לתשובה ממנה חג סוכות מגיעה במהלך החג ביתי שורצת בביתם בעלי מתחיל ללכת להתפלל במנין ובסופו של דבר ביום האחרון של החג כשליבי כבר כמעט שסועה מצער כי יתכן שהזמן יתחיל ובעלי ימשיך להיות כל היום מטפלת לביתו ואשתו ולא עוזר כל מה שהוא אומר לי שאני לא אצטער עכשיו זה התפקיד שה' רוצה שהוא יעשה ואז מגיעה התשובה מאותה אישה שזה בסדר והיא מקבלת את זה על עצמה בהתנדבות כמובן אנו מתעקשים לתת משהו סימלי כדי להרגיש יותר בנוח וזהו הזמן מתחיל ולילדה נוספה אמא נוספת משפחה תומכת ודואגת שמקבלת אותה בזרועות פתוחות עוטפת אותה בכל מה שאמא שלה לא יכולה לספק לה מן המיטה בזמנים בהם אני מאושפזת היה שוהה אצלם כל הזמן אין לי אפילו צורך לדאוג לשלומה שכן הם מקפידים להתקשר ולמסור לי דיווח איך היא מרגישה הם קמים אליה בלילות ואני בוכה לתוך הכרית שלי בהודיה לבורא עולם שלא עזב אותנו שלא עזב את ביתי שהראה את השותפות שלו באופן המושלם ביותר שניתן באופן שלא ההיתי יכולה להעלות על דעתי
    את ההריון גיליתי בשבוע15 , 20 שבועות שכבתי ובורא עולם ליווה אותנו כל אותו הזמן עד שילדתי תאומים מתוקים במיוחד וכל אותו הזמן הוא צעד איתנו או יותר נכון הצעיד אותנו על הכתפיים שלו עם חיבוק חם דואג ואוהב הראה לנו יחס של אבא שדואג לילדים שלו באופן המושלם ביותר
    אז תודה לך אבי שבשמים על הכל ותודה לכן שליחות טובות שההיתם לעזרנו וממשיכות להיות לעזר ותודה לאותה המשפחה שביתי להם לבת 18 למרות שכבר ילדתי והתאומים להם לנכדים ממש תודה לכם על שצרפתם אותנו ובמיוחד את ביתי למשפחתכם ודאגתם לה ולנו לכל צרכינו ומחסורנו
    תודה

    • רבקי גולדמן 4 ביוני 2017 13:19

      ZIPA תודה על התודה,
      BA היה שווה לעשות מאמצים להיכנס לפוסט לקרוא את שכתבת!
      מרגש ומחזק מאד!!!
      הלוואי ונזכה תמיד להרגיש את ידו הרחומה בחסדים טובים וגלויים!

  3. רבקי גולדמן 24 במאי 2017 23:50

    תוספת – טיפ!
    לפני השינה, כשאתן אומרות: "בידך אפקיד רוחי"
    עצומנה את העניים והרפינה,
    אמורנה להקב"ה:
    אני מפקידה בידך את הקושי עם הילד…
    את הקושי הכספי
    את ההתמודדות עם העבודה …
    את ההתמודדות עם החמות/ השכנה / הגיסה,

    מפקידה זאת בידך
    ובוטחת שתטפל בזה בצורה הטובה ביותר!
    (גם בלי העצות שלי)
    אני מרפה שליטה!

    ומשהו מהרוגע יגיע אלינו,

    טוב ריבונו של עולם שההגה בידיים שלך!!!

פרסמי תגובה