קריאה להתעוררות! ילדים "ישנוניים…"

07
דצמבר
2016
קשב ואימון
ע"י Tovi

קריאה להתעוררות! ילדים "ישנוניים…"


חנן היה ילד הזהב שלי.
בין שאר האחים הפעילים והקופצניים שלו,
היה חנן אי של שקט.
לא הכי מוכשר, קצת מרחף,.
אבל מלאך.
כשאחותי אמרה שהוא נראה לה עצוב,
חשבתי שהיא ממש מגזימה.
אבל בשבוע האחרון,
כשהוא נכנס בשקט הביתה הישר למיטה ולספרים שלו,
התחלתי לחשוש.

 

סימנים מקדימים – ADHD הטיפוס הלא קשוב.
דבר המאמנת:

הרעש הגדול שנוצר סביב ילדים היפראקטייביים, או בעלי הפרעות התנהגות. מטשטש את משמעותה

של הפרעת הקשב כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל תת הטיפוס ה"לא קשוב".

אנחנו נוטים לראות בהם עצלים, קצת חסרי מוטיבציה. רחפנים, ומנותקים. האמת היא שאמנם הבלגן

שהם חווים לא מוחצן החוצה ופחות נראה. אך הוא קיים, ומשמעותי. עמוק בתוכם.והסיכון? אף גבוה יותר.

בגלל שאנחנו לא חווים אותם כבעייתיים. (בייחוד כשבתוך המשפחה יש ילדים אחרים עם ADHD כזה

שלא מאפשר להתעלם ממנו… אבל האש הקטנה הזו שבתוכם היא מסוכנת מכל.

איך הקושי יבוא לידי ביטוי? נביא את המאפיינים באופן חלקי.

 

-חרדה חברתית:

החיים של תת הטיפוס הלא קשוב מלאים בהדחקה והסתרה של הרגשות, חוסר ההבנה שלהם את

עצמם, מגובה בחוסר הבנה מצד הסביבה. גורם להם לפתח מנגנוני הגנה וזהירות, זו הסיבה שיהיה

קשה יותר להגיע אליהם. ולעזור. החרדה החברתית היא פועל יוצא של הטעינות הרגשית הזו. הם

תופסים את עצמם כלא מספיק אטירקטיביים, טובים מוצלחים – וממילא מפתחים פחד מוגזם

מסיטואציה בה הסביבה תראה בחולשתם

 

-דיסטמיה:

ההגדרה של דיסטמיה היא דכאון מתון או עצב מתמשך.

הרגשות הקשים שמפנימים ילדים ואנשים כאלה מבלי שימצאו את הדרך החוצה, החיים בצל התסכול,

חווית הכישלון שלא מרפה, ו"סטרס" שהוא תוצאה של חוסר טיפול. הם הגורמים לדיסטמיה. באופן

חיצוני נראה אי אנרגיה ודימוי עצמי נמוך. יותר מיד הרבה "אין לי כוח.."

 

-ריצוי:

המצב בו הסביבה לא סומכת עליהם במיוחד, מלמדת אותם עם הזמן שלא לסמוך על עצמם. הרגישות

היתרה לאישור ולמילה טובה, הופכת אותם למרצים. כשאדם מרצה הוא מאבד את האני שלו, ואז קורה

דבר עצוב, אי וודאות מוחלטת בבחירות כמו מקצוע ומסלולי חיים שונים, או בחירה שגויה שהמניע שלה

הוא ריצוי בלבד.

 

מה עושים?

לא מתעלמים. כשילד שמראה סימני בישנות יתר, כשמפעם לפעם נחוות היתפרציות קשות, כבנוסף

קימים קשיים בחברה, או תחושה שהילד לא טיפש אבל עצלן גדול. מחובתינו כמבוגרים לעצור ולבדוק.

לדאוג שילד יקבל את ההכרה לה הוא זקוק. כאן המקום להורים לפנות להנחיית הורים לADHD כזו

שתקנה להםכלים להתמודד ולסייע לילד שלהם, (לא צריך לחכות עד לאיבוד שליטה.)

בגילאי העשרה -כבר ניתן ומומלץ להפנות את הילד ישירות לאימון לADHD. שכן גם אם הילד מטופל

תרופתית, זה לא מספק. תרופה מאפשרת לו שינוי, אך לא יוצרת אותו. ובוודאי אין בכוחה להקנות

כישורים חסרים או לטפל באופן ממוקד בהתמודדות הרגשית שפיתח. אימון לADHD יאפשר לו להכיר

את עצמו מחדש, לבחור בדרכי פעולה שישרתו אותו, ואת מטרותיו. וילמד אותו לקחת אחריות מעשית

על עצמו ועל חייו. ויפה שעה אחת קודם.

 

 

 

קשב ואימון לוגו

 

נשמח לתגובות, שאלות והערות על כל הכתוב לעיל.

לתיאום מפגש אימון אישי, ואימון הורים לADHD הפרעות קשב ריכוז, והתנהגות.

ירושלים – אילת ווגבריט 052-765-7567

חיפה והצפון – אביגיל פורטנוי 050-415-5811

kesheveimun@gmail.com

4 תגובות

  1. diklala 12 בדצמבר 2016 12:11

    לאחרונה גילינו שבתנו בת העשר סובלת מחרדה חברתית.. והיא הסתירה את זה אפילו מאיתנו.
    האם זה לא יכול לעבור רק עם ביטוי שלה ותמיכה שלנו? ובנוסף העצמתה ע"י המורה בכיתה?
    תודה
    תמר

    • kesheveimun ADHD coaching 25 בדצמבר 2016 23:16

      יש מכלול של פרטים שנצטרךלהבין לעומק, על מנת לתת תשובה אמיתית.
      תמיכה הורית ללא ספק יעילה וחשובה מאוד.
      יחד עם זאת חרדה חברתית משמעותית,
      לא פעם תהיה תוצאה של משהו עמוק יותר. ואז תמיכה וגיבויהורי לא מספיקים.
      ויהיה צורך בהליך משמעותי יותר.
      בהצלחה רבה, וחנוכה שמח.
      אביגיל – "קשב ואימון"
      במידה ותרצי הרחבה בנושא, פני אלינו דרך כתובת האימייל ונתאם שיחה טלפונית.

  2. kesheveimun ADHD coaching 11 בדצמבר 2016 15:09

    בס"ד

    לעיתים שוני בטיפוסי אישיות בין הורה לילד, אמא לבחורה – יכול להוביל לקצרים בתקשורת וחוסר תשומת לב אמיתית לצרכים השונים.
    יש הורים שאכן לא ילכו לאימון. אך במידה והבחורה בוגרת דיה – היא עצמה יכולה לעבור אימון שיכשיר אותה למודעות, יקנה לה כלים להתמודדות נכונה עם אמה,
    וגם מול הסביבה הרחבה יותר – לתקשורת הדדית בונה.
    אין הורה שלא רוצה את המקסימום טוב עבור צאצאיו. לעיתים ההורה בטוח בדרך שלו ולא יראה מקום לשינוי.
    מה גם שלעיתים הילד מבלבל את הוריו – פעמים מקבל, פעמים דוחה – והדברים לא כ"כ ברורים.
    באימון אנחנו מאמינים גמורים בעובדה שאין דרך לשנות את האחר. אך יש דרך עבורך, לשנות דברים אצלך.
    כשהורה רואה תמורה חיובית אצל בנו/ביתו – הוא לעולם לא יעמוד מנגד, ודאי לא אם התהליך מעודד קשר אמיתי יותר, עמוק יותר, משמעותי יותר..
    המוטו שלנו – "שנה את עצמך, והעולם סביבך ישתנה". וכן יש הרבה שבחורה כמו שתארת יכולה לעשות ע"מ לעזור לעצמה ולמשפחה שלה.
    נשמח לדבר איתך אישית על התהליך,
    בברכה,
    אילת ואביגיל – קשב ואימון

  3. ananas 10 בדצמבר 2016 22:03

    איך אפשר לעזור לבחורה שנמצאת במצב של ריצוי כי היא חייבת להיות הילדה "הטובה" של אמא? ואמא לא מאפשרת לה להתפתח בדרך שלה אלא מחליטה בשבילה מה ה"תבנית" שהיא צריכה להיות , ואפילו,כמה עצוב, אילו תחומי התעניינות אמורים לעניין אותה..
    ובכלל, הסוג אימהות הזה לא קורא את המאמרים האלו…ולא ילכו להנחית הורים, ואיאפשר להזיז אותם במילימטר !

פרסמי תגובה