C.B.T. מהו?

25
פברואר
2019
ע"י Tovi

בס"ד

 

 

C.B.T. מהו?

בגליון זה ננסה להכיר ולהסביר מעט על שיטת הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי שהיא שיטת טיפול פופולרית מאוד כיום.

 

תפיסת החיים בדורות האחרונים נותנת משמעות רבה לרווחה בכל תחומי החיים, רווחה נפשית היא

חלק אינטגרלי בלתי נפרד מהמושג רווחה .בריאות הינה אחד החלקים החשובים בנושא רווחה,כפועל

יוצא ההתיחסות לבריאות הנפש כמוה כהתיחסות לבריאות הגוף כשם שטיפול בבעיות בבריאות הגוף

דורש ידע,הבנה ותשומת לב, כך גם באשר לרווחה של הפרט בנושא בריאות הנפש.

 

כמה מילים על מפתחי השיטה ,הטיפול קוגנטיבי התנהגותי החל להתפתח בשנות השישים.

מפתחי השיטה אלברט אליס ואהרון בק.יהודים [איך לא!] שניהם חוו ילדות קשה ומאתגרת .אהרון בק גדל במשפחה עניה מאוד,

לא מתפקדת.

אליס היה ילד עם מוגבלות פיזית וסבל רבות ,פיזית וחברתית.

 

C.B.T.פירושו בעברית טיפול קוגנטיבי התנהגותי. מטרתו להפחית מצוקה נפשית.

 

בעצם מה היא נפש?ממה היא מורכבת? נפש היא חלק מן הנשמה שלנו ,הנפש מורכבת מרבדים ,רבדים של רגשות שונים ורבים

 

הנפש שלנו עדינה מאוד ,נפגעת בקלות עם זאת חזקה מאוד.כאשר רגש נפגע ולכולנו יש רגשות פגועים

שאנחנו חיים איתם ואיך שהוא מסתדרים,כאשר יש פגיעה רגשית ,עוד פגיעה ועוד אחת ורבות נוספות

הרגש שלנו הופך להיות פגוע ואנו מתנהגים בהתאם אם ישנה הזנחה ,בדיוק כמו הזנחה גופנית

שעלולה להפוך מחלה קלה למחלה רצינית מאוד וקשה לריפוי,כך גם בנפש ,הפגיעה הריגשית

המצטברת הופכת להיות לבעיה נפשית שיותר קשה להשתחרר ממנה ולהרפא.

 

כל שיטת טיפול מטרתה להקל ולהפחית מן המצוקה הנפשית –רגשית.

 

שיטת הC.B.T. היא השיטה שבשלושת העשורים האחרונים יש עליה הכי הרבה עבודות מחקר

המוכיחות את יעילותה למגוון קשיים כאשר המרכזיים שבהם : הפרעות חרדה לסוגיהן,דכאון וכפיתיות

כיום מטפלי הC.B.T. הפכו אותה לכלי יעיל גם בקשיים בזוגיות ,הפרעות שינה,עודף משקל ועוד.

 

החיים שלנו מתנהלים על פני השטח כזרם של נהר,אנחנו זורמים ביום יום עם מציאות החיים חשוב

שנדע שמה שיש על פני השטח זו מציאות שניונית [לשון שני] המציאות הראשונית והאמיתית מתנהלת

מתחת לפני השטח .בתת מודע שלנו. מה שקורה למעלה ,מה שרואים זה תוצאה של מה שקורה בתת מודע.

 

 

 

 

 

 

 

 

אנשים שחוו בילדותם היקשרות בטוחה,זאת אומרת ,הורים שחיים בזוגיות נאותה ומסוגלים לתת לילדיהם הרגשת בטחון

בקיומם ולגיטימיות וכבוד לרצונותיהם וצרכיהם והכרה לאשיותם.ילדים שבאים מהיקשרות בטוחה יגדלו בד"כ למבוגרים עם

הסתכלות חיובית על עצמם ועל העולם יהיו אנשים יותר מסתגלים ומעורבים בחברה .לעומת זאת ילדים

שחוו בילדותם בקורת נוקשה וקפדנית יפתחו אישיות עם דימוי עצמי נמוך,חוסר בטחון,מוטיבציה ירודה.

 

ללא קשר לכשרונותיהם ונראותם החיצונית לדוגמה: התינוק בוכה,אמא מרימה ומלטפת המסקנה אני טוב ,אני בסדר .אוהבים אותי.

או אולי נותנת לו לבכות זמן רב מידי המסקנה אני לא ראוי ליחס ,לא אהוב ,כשתינוק רעב ,בוכה ומקבל

לאכול בזמן סביר ובאהבה המסקנה רואים את הצרכים שלי. אך אם ממתין רעב זמן רב מידי באופן

רצוף , המסקנה לא רואים אותי ולא מתחשבים בצרכי .

הילד נפל .אמא אומרת אוי כמה כואב ומנשקת. המסקנה מתחשבים בי,אכפת לאמא ממה שכואב לי אך

אם אמא אומרת לא קרה כלום ,תפסיק לבכות,המסקנה לאמא לא אכפת ממני. כשחוויות כאלה קורות

לעיתים קרובות מידי בארועים שגרתיים של יום יום.,כתוצאה מארועים פשוטים אלו נצרבת בתת המודע

מסקנה לגבי עצמי ,החיים ,והעולם.

 

המסקנות האלו מתגבשות בתת מודע החל מהחודשים הראשונים

לחיי התינוק ומתחזקות מחוויה לחוויה.כל חוויה כזו יוצרת חיווטים במוח-קשרים חשמליים ,מעין שבילים

דקים שהולכים ומתעבים מחוויה לחוויה.

 

המסקנות האלה נצרבות בתת מודע ואז בהמשך הילדות והחיים כשקורה ארוע דומה המסקנה קופצת

באופן אוטומטי ישר מן התת מודע והיא זו המפעילה את הבהיביוריסטיקה – ההתנהגות של האדם, לכל

אחד חשיבה פנימית מגובשת על עצמו על טיב החיים ואם העולם בטוח ,טוב או אולי מסוכן האם אנשים

זה משהו שכדאי להתחבר אליו ? האם אני שווה? האם כדאי לנסות? האם יש סיכוי רב או מעט שאצליח? וכו' וכו'.

חשיבה שהולכים אתה כל הזמן. אז מה האם החיים שלנו אבודים בגלל הילדות שחווינו?מה אנחנו אשמים ?

כאילו לא מספיק סבלנו בעבר?האם ניקח את הסבל גם לעתיד?

ראשית עלינו לזכור שהקדוש ברוך הוא ברחמיו קבע לכל אחד את שביליו בחיים.את נסיונותיו וקשיוו.

יחד עם זאת הקב"ה מצווה עלינו "ובחרת בחיים" אפשר ,כדאי ורצוי לתקן בשביל החיים שלנו ולא

להנחיל נזקים גם לדורות הבאים .לתוך הנישה הזו נכנסות גישות הטיפול השונות ובינהן ה-T.B.C.

שמבחינה ומאבחנת את סוג המחשבות האוטומטיות שלנו.

 

ישנן 10 סוגים של טעויות חשיבה אוטומטיות בהבדלים דקים מאוד שגורמים לנו ליפול בחוסר מודעות מוחלט.

קוגנציה -פירושה מחשבה .

ביהיבינג-התנהגות

בC.B.T. אנו בוחנים את דפוסי החשיבה המעוותים מעלים אותם למודע בוחנים את מידת הנכונות

שלהם כיום,כמה הם יעילים עבורנו או לחילופין מזיקים לנו ומתרגלים מחשבה חדשה ,אמיתית ,יעילה .

חוזרים ובודקים שוב ושוב עד לדקויות דפוסי מחשבה שנוצרו אצלינו בהסטוריה כמה הם רלוונטים לגבינו היום.

שוב ושוב יחד עם זאת בונים דפוסי התנהגות חדשים בהדרגה לפי היכולת וכלי הקיבול של האדם העומד לפנינו.

 

 

 

 

 

 

 

הגל החדש של הC.B.T. מתיחס גם לרגשות ויש כר נרחב לעבודה בסוגים שונים של דמיון מודרך.

 

למעשה החשיבה שמאחורי השיטה היא חשיבה מאוד יהודית של 2 כללים יהודים מאוד בסיסיים:א.

אדם נפעל כפי פעולותיו . ב. אחרי המעשים נמשכים הלבבות.

 

נשמע שבשני משפטים אלו אפשר לשנות חיים .אכן כן.עם זאת יש הרבה עבודה בדרך.בטיפול קוגנטיבי

התנהגותי יש כללים ברורים ,יש דרך אבחון,ודרכי טיפול לא פשוט וקל לשכנע את המחשבה שהתרגלה

לסגנון מסוים שיש לו חיווטים במוח שהתבססו במשך שנים. עם זאת בדרך חשיבה ובדרך התנהגות

שונה אפשר ליצור במוח חיווטים חדשים אמיתיים, נכונים, יעילים.

 

עם רצון טוב ועבודה אפשר להגיע לתוצאות יפות ולשינויים משמעותיים באיכות החיים בפרקי זמן לא ארוכים יחסית.

כולנו רוצות חיים טובים יותר ,בואו ננסה לשבת עם עצמנו כמה דקות ,לעלות במחשבה איזה שהוא

ארוע לא גדול ובומבסטי,משהו פשוט מהיום יום ,איזה שהוא מקרה שאנחנו מוצאות את עצמנו נופלות

בו שוב ושוב ותמיד מתוסכלות אחר כך,ולשאול את עצמנו אבל בכנות ,בלי פחד.מה קרה? מה אני מרגישה?

מה גרם לי לרגש הזה?מה באמת גרם לכך?האם זה קשור רק לזולת ? אולי יש לזה קשר גם אלי?מתי

זה קרה פעם קודמת?האם מה שקרה מזכיר לי משהו דומה שהיה פעם? בעבר? האם זה מזכיר לי

מישהו מן העבר? האם מי שגרם לכך היום דומה למי שגרם לכך בעבר? מה יש בי שאפשר לכך לקרות?

ננשום טיפה את ההבנות החדשות. האם אני יכולה לחשוב אחרת ולראות הבדל כלשהוא בין העבר להיום?

באנה ננסה לשאול את השאלות האלה כמה פעמים ולהיות בסבלנות ובסובלנו עם עצמנו על כל תשובה

שעולה ,לומר לעצמנו תודה על המודעות שאנו מאפשרות לעצמנו.

 

 

בהצלחה.

דבורה קליין

במאמרים הבאים נכיר קצת את מאפיני "השפעת של הנפש" [בגלל הנפוצות הרבה של קשיים אלה] דכאון,כפיתיות וחרדה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרסמי תגובה